לאחר שלא נוגן בישראל שנים רבות בוצע הרקויאם למלחמה של בנג'מין בריטן כמחווה ל60 שנות מדינת ישראל וכקונצרט בינלאומי תרומה למלגות סטודנטים מהפריפריה.
הקונצרט היה תחת הסיסמה "תקוות האנושות לעידן של שלום ואהבת האדם".
השתתפו בו מעל ל 200 משתתפים ביניהם תז' האקדמיה למוסיקה ומחול י-ם,קונסרבטוריון, המקהלה והתיכון של האקדמיה ומקהלת אנקור.
זה היה ביצוע עם שני מנצחים מנדי רודן על התז" הגדולה ואילן שול כמנצח התז הקאמרית.
הסולנים היו יסמין לוי-אלנטק סופרן,ג'פרי פרנסיס-טנור ודניס סידוב-בריטון.
אמנם שם היצירה רקוויאם מלחמה אך הוא מבטא את הכמיהה לשלום ואת הצער על המלחמה.
המוסיקה יכולה רק להזהיר ולא יותר-כפרפרזה על מה שבריטן כתב בפרטיטורה.
היצירה נכתבה לחגיגות קתדרלת קובנטרי החדשה ב1962 שנהרסה במלחמת העולם השניה.
בריטן שהיה פסיפיסט בדעותיו שילב ביצירה אלמנטים שונים כגון תמליל לטיני-מיסה למתים ושירים מאת ווילפרד איוון-משורר אנגלי מהמאה ה19 המתאר בשיריו זוועות המלחמה ,את השנאה והסבל שהיא גורמת.
בריטן ראה ביצירה זו אחת החשובות ביצירותיו והיא נכתבה לזכרם של כל המתים במלחמת העולם השניה.
הביצוע של היצירה תמיד עושה רושם בגלל כמות האנשים המשתתפים ובגלל המוסיקה המיוחדת.
הפעם כל המרכיבים הרבים של המבצעים השונים היו בסדר.
שלושת הסולנים- הסופרנו שירתה היתה יפה קולה כזמיר .הבירטון היה לו קול יפה חזק היוצא מגרונו ללא כל קושי ומאמץ.קולו חם חלק ונעים מאוד.
הטנור קולו גם יפה ונעים אך לא חזק ביותר.הוא היה החלש משלושתם.
התזמורת ניגנה בהתלהבות,במרץ ,בחן נעורים והוציאה צלילים יפים, מלאים ומלאי הבעה של פחד והרס שהמלחמה גורמים.
הצטיינו ביותר כלי הנשיפה שהוציאו צלילים ללא כל נפילה שהיא.
המקהלה שרה בקול חלש ביותר ביחוד החלק הנשי שלה.בקטעים רבים התזמורת כיסתה אותה ובקושי נשמעה גם ממקום מושבי שהיה בשורות הראשונות.
מקהלת אנקור ששרה מהגלריה היתה טובה מאוד אם כי קשה היה לראות אותה במקום שישבה.
לראות או לא לראות: זה היה ביצוע חד פעמי ששודר בשידור ישיר ב 12 תחנות טלויזיה שונות בעולם.המסר היה התקוה לסוף המלחמות ולשלום.ודאי יהיו שידורים חוזרים.
נכתב על ידי elybikoret , 7/6/2008 23:45
הקונצרט היה תחת הסיסמה "תקוות האנושות לעידן של שלום ואהבת האדם".
השתתפו בו מעל ל 200 משתתפים ביניהם תז' האקדמיה למוסיקה ומחול י-ם,קונסרבטוריון, המקהלה והתיכון של האקדמיה ומקהלת אנקור.
זה היה ביצוע עם שני מנצחים מנדי רודן על התז" הגדולה ואילן שול כמנצח התז הקאמרית.
הסולנים היו יסמין לוי-אלנטק סופרן,ג'פרי פרנסיס-טנור ודניס סידוב-בריטון.
אמנם שם היצירה רקוויאם מלחמה אך הוא מבטא את הכמיהה לשלום ואת הצער על המלחמה.
המוסיקה יכולה רק להזהיר ולא יותר-כפרפרזה על מה שבריטן כתב בפרטיטורה.
היצירה נכתבה לחגיגות קתדרלת קובנטרי החדשה ב1962 שנהרסה במלחמת העולם השניה.
בריטן שהיה פסיפיסט בדעותיו שילב ביצירה אלמנטים שונים כגון תמליל לטיני-מיסה למתים ושירים מאת ווילפרד איוון-משורר אנגלי מהמאה ה19 המתאר בשיריו זוועות המלחמה ,את השנאה והסבל שהיא גורמת.
בריטן ראה ביצירה זו אחת החשובות ביצירותיו והיא נכתבה לזכרם של כל המתים במלחמת העולם השניה.
הביצוע של היצירה תמיד עושה רושם בגלל כמות האנשים המשתתפים ובגלל המוסיקה המיוחדת.
הפעם כל המרכיבים הרבים של המבצעים השונים היו בסדר.
שלושת הסולנים- הסופרנו שירתה היתה יפה קולה כזמיר .הבירטון היה לו קול יפה חזק היוצא מגרונו ללא כל קושי ומאמץ.קולו חם חלק ונעים מאוד.
הטנור קולו גם יפה ונעים אך לא חזק ביותר.הוא היה החלש משלושתם.
התזמורת ניגנה בהתלהבות,במרץ ,בחן נעורים והוציאה צלילים יפים, מלאים ומלאי הבעה של פחד והרס שהמלחמה גורמים.
הצטיינו ביותר כלי הנשיפה שהוציאו צלילים ללא כל נפילה שהיא.
המקהלה שרה בקול חלש ביותר ביחוד החלק הנשי שלה.בקטעים רבים התזמורת כיסתה אותה ובקושי נשמעה גם ממקום מושבי שהיה בשורות הראשונות.
מקהלת אנקור ששרה מהגלריה היתה טובה מאוד אם כי קשה היה לראות אותה במקום שישבה.
לראות או לא לראות: זה היה ביצוע חד פעמי ששודר בשידור ישיר ב 12 תחנות טלויזיה שונות בעולם.המסר היה התקוה לסוף המלחמות ולשלום.ודאי יהיו שידורים חוזרים.
נכתב על ידי elybikoret , 7/6/2008 23:45
elybikoret
